חספא  לאהוב את השבר, לגלות בו את המרגלית.

שמואל, שהיה מצאצאיו של קרח, התמודד עם בעיה דומה: מנהיגות שמרגישה מנותקת מהעם. קרח האמין שכולם קדושים ולכן אין צורך במנהיגות או בטקסים. שמואל, לעומת זאת, לא רצה לבטל את ההנהגה, אלא לתקן אותה. הוא האמין שיש צורך בהיררכיה, אבל היא חייבת להיות מחוברת לעם.
במקום אנרכיה, הוא הציע מודל של "אנרכיה מודרכת", שבו המנהיג אינו מנותק, אלא מסתובב בין העם. קרח נבלע באדמה עם אשליה שכל אחד יכול להיות מנהיג, ואילו שמואל הצליח להפוך את הערעור על הסמכות למנגנון של תיקון וצמיחה.