אם אין לחם – תוכלו מצות
הדיוק הזה קריטי, כי הוא מבחין בין בוטות (שהיא לפעמים סתם עוד סוג של "פרצוף" או מגננה) לבין עצמיות. כשאתה אומר שהמצה היא "לחם האמונה", אתה מגדיר אמונה לא כאידיאולוגיה מופשטת, אלא כביטחון בכך שהמציאות לא זקוקה לזיוף שלי כדי להסתדר. הפרסונה של יונג היא הדימוי המושלם כאן: הבעיה היא לא שיש לנו מסיכה (כולנו […]
אם אין לחם – תוכלו מצות Read More »









