חספא  לאהוב את השבר, לגלות בו את המרגלית.

קרח האמין שהקדושה מגיעה מלמטה, מהעם עצמו ומהארץ. לשיטתו, הקדושה אינה צריכה תיווך של מנהיג שעולה להר סיני. הוא טעה. כשהוא נבלע באדמה, הוא קיבל את העונש שמבטא את תפיסתו: האדמה, שרצה שתדבר, פשוט בלעה אותו. היא לימדה אותו שבלי קשר לשמיים, היא אינה יכולה ליצור קדושה, אלא רק לבלוע. קדושה בונה היא תמיד שילוב של השמיים והארץ, של מנהיג ועם, של רוח וחומר.