בין קרח לשמואל שמואל, שהיה מצאצאיו של קרח, התמודד עם בעיה דומה: מנהיגות שמרגישה מנותקת מהעם. קרח האמין שכולם קדושים ולכן אין צורך במנהיגות או בטקסים. שמואל, לעומת זאת, לא רצה לבטל את ההנהגה, אלא לתקן אותה. הוא האמין שיש צורך בהיררכיה, אבל היא חייבת להיות מחוברת לעם.במקום אנרכיה, הוא הציע מודל של "אנרכיה מודרכת", […]

קדושה מארץ תצמח? קרח האמין שהקדושה מגיעה מלמטה, מהעם עצמו ומהארץ. לשיטתו, הקדושה אינה צריכה תיווך של מנהיג שעולה להר סיני. הוא טעה. כשהוא נבלע באדמה, הוא קיבל את העונש שמבטא את תפיסתו: האדמה, שרצה שתדבר, פשוט בלעה אותו. היא לימדה אותו שבלי קשר לשמיים, היא אינה יכולה ליצור קדושה, אלא רק לבלוע. קדושה בונה

אתם מכירים את הרגע הזה שאתם מבקשים משהו מהמנהיגים שלכם, והם לא רוצים אבל בסוף נכנעים? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל במדבר. העם דרש ממשה לשלוח מרגלים לארץ המובטחת. ה', שהבין שהבקשה מגיעה ממקום של חוסר אמון, אמר למשה: "תשלח אותם, ויראו בעצמם". משה, שפעל כהלכה, נכנע לדרישת העם כדי לא ליצור מחלוקת מלכתחילה.