למה משה "עבד" על פרעה, ומה המורה למתמטיקה יכול ללמוד מזה?

התקציר: "נלכה נא דרך שלושת ימים" – משה ביקש חופשה קצרה כשידע שלא יחזור לעולם. האם מנהיג האמת השתמש בשקר מניפולטיבי? מאמר זה בוחן את הדילמה שבין אמת צרופה ל"אמת חינוכית". דרך המקרה של משה ופרעה, נצא למסע אל תוך חדר המורים: האם עלינו להפעיל מניפולציות על תלמידים כדי שיצליחו, או לתת להם להיכשל מתוך נאמנות לאמת? על ה"חבל" שצריך לזרוק למי שטיפס על עץ גבוה מדי, ועל הרגע שבו אנו מבינים שהתפקיד שלנו הוא לא להיות צודקים – אלא להיות מצמיחים.

האם מנהיג אמיתי חייב להיות "אאוטסיידר"?

התקציר: מדוע משה רבינו, האיש הקרוב ביותר לאלוקות, נשאר תמיד הזר האולטימטיבי? הוא לא היה מצרי, לא בדיוק עברי, ובסוף דרכו אפילו משפחתו והעם לא לגמרי הבינו אותו. במאמר זה ננתח את "זהות-העל" של משה – הנבדלות שאפשרה לו לא לראות שום דבר כמובן מאליו: לא את הסבל של העבד, לא את הרשע של הניצים, ולא את הפלא של הסנה. נגלה כיצד הבדידות הקיומית שרבים מאיתנו חשים אינה בהכרח "תקלה", אלא מרחב של חירות ואמת אובייקטיבית שבו הנפש מוצאת את מקום מנוחתה רק באלוקים.

וירא- יש עם מי לדבר ממונולוג לדיאלוג כשהקב"ה מפסיק לדבר עם עצמו — מהפכת הדיאלוג בפרשת וירא יש תופעה מפתיעה למי שעוקב אחר פרקי בראשית. בראשית דרכה של האנושות, התורה מתארת רצף של מונולוגים אלוקיים: בבריאה: “ויאמר אלוקים יהי אור” — , אומר ובורא "נעשה אדם": נועץ בבית דינו ומגיע למסקנה לברוא אדם. בגן עדן:

על זבובים לא יורים בתותח
האם אנחנו חזקים כמו שאנחנו נראים? האדם המודרני כבש את הטבע והגיע לירח, אבל בפנים, הוא שברירי. פעם, ספרי המוסר היו קשוחים, חותכים בבשר החי. היום, אנחנו מסתפקים רק בליטופים, כי אנחנו מפחדים מביקורת. כפי שאמר הרב דייטש, "על זבובים לא יורים בתותח". כשאנחנו כל כך חלשים, כל ביקורת קטנה יכולה להרגיש כמו תותח שבא להרוס. אבל אם אנחנו מסוגלים לעמוד מול האמת, הביקורת יכולה להיות כלי חיוני שחושף את הנקודות הכואבות ביותר, והופך אותנו לחזקים יותר.