דין בן סורר ומורה, המופיע בפרשת כי תצא[1], הוא אחד החוקים הקשים והמאתגרים ביותר בתורה. לכאורה, נער צעיר שאוכל בשר ושותה יין בצורה רעבתנית – מעשים שאינם נחשבים עבירות חמורות – נידון למיתה. קושי בסיסי זה, שעימו התמודדה כבר הגמרא[2], מוביל לשאלות יסודיות על מוסריותו, על משמעותו ועל ישימותו. השאלות שנותרות פתוחות העונש מול העבירה: […]
לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב? Read More »
למה צריך להוכיח אותי? אז מה עם הפרעתי בכיתה! אנחנו מרגישם שלא מקבלים אותנו הביקרות מוחקת אותנו. אבל אם היא נאמרצ נכון היא יכולה דווקא להצביע על אמון עמוק בנו. אבל תוכחה אמיתית לא באה להרוס, אלא להוכיח אותנו – לא במובן של להאשים, אלא במובן של להוכיח שיש בנו משהו שיכול לתקן ולגדול. היא
האם אנחנו חזקים כמו שאנחנו נראים? האדם המודרני כבש את הטבע והגיע לירח, אבל בפנים, הוא שברירי עוד יותר משהיה אי פעם. הוא מודע לכל העולם והכל מאיים עליו. פעם מומחה היה מומחה יחסית לאיזור שבו חי וזה היה מספיק. בחורה הרגישה יפה כאשר היתה ניראת לא רע בכפר שלה. מי יכולה היום להתחרות בכל
על זבובים לא יורים בתותח Read More »
גרמניה בחרה להתמודד עם העבר שלה, להציב מראה מול הרוע ולבנות מחדש. אין מחילה על הפעים אבל יש ניסיון כן לתיקון. רוסיה, לעומת זאת, ניסתה להסתיר את הצדדים המכוערים של סיפורה הלאומי ופשוט הדחיקה אותם. התוצאה? היא חזרה שוב ושוב על אותן טעויות. זה קורה גם לנו. אי אפשר לחיות חיים מלאים אם מתכחשים לחלקים
על זבובים לא יורים בתותח
האם אנחנו חזקים כמו שאנחנו נראים? האדם המודרני כבש את הטבע והגיע לירח, אבל בפנים, הוא שברירי. פעם, ספרי המוסר היו קשוחים, חותכים בבשר החי. היום, אנחנו מסתפקים רק בליטופים, כי אנחנו מפחדים מביקורת. כפי שאמר הרב דייטש, "על זבובים לא יורים בתותח". כשאנחנו כל כך חלשים, כל ביקורת קטנה יכולה להרגיש כמו תותח שבא להרוס. אבל אם אנחנו מסוגלים לעמוד מול האמת, הביקורת יכולה להיות כלי חיוני שחושף את הנקודות הכואבות ביותר, והופך אותנו לחזקים יותר.
דברים: ביקורת בונה, יש דבר כזה? Read More »
